דיכאון מג'ורי (קליני)
התרבות המערבית הרגילה אותנו להעריץ אנשים מצליחנים, שאפתניים, ובעלי "עמידות" מנטלית, ובו בעת להיות שיפוטיים ולתייג אנשים שחווים קשיים נפשיים כ"חלשים". לא מעט בשל גישה זו, החברה המודרנית נוטה בקלות לתייג אנשים הסובלים מדיכאון קליני כ"עצלים" או "תבוסתניים" וחסרי כוח רצון. גישה זו הנה מוטעית לחלוטין וגורמת לנזק רב ללוקים בדיכאון. דיכאון הוא מחלה רפואית - בעיה בריאותית הקשורה לשינויים בתפקוד המוח. וכך, בדומה למחלות אחרות, מצב דיכאוני מקורו במועדות ביולוגית ויכול להשתפר ולהגיע לכדי הפוגה בתסמינים על ידי מציאת הטיפול המתאים.
דיכאון הינו מצב קליני נפוץ ביותר: בארה"ב כ- 14.8 מיליון מבוגרים סובלים מדיכאון מג'ורי בכל רגע נתון (כ – 5% מהאוכלוסייה, על פי המכון האמריקאי הלאומי לבריאות נפש) וההערכה היא כי בשנת 2020 דיכאון קליני יהיה גורם התחלואה השני בעולם והראשון כגורם לאבדן פרודוקטיביות. דיכאון יכול להתחיל בכל גיל אך השכיחות הגבוהה ביותר הנה בשנות ה – 30 , כאשר אנו יודעים ממחקרים כי ההפרעה שכיחה יותר בקרב נשים, פי 2.7-1.7 ביחס לגברים (ייתכן בשל גורמים הורמונליים).
למרבה הצער, רוב אנשים הסובלים מדיכאון קליני לא פונים לטיפול מסיבות של חוסר מודעות וסטיגמה שלילית. דיכאון שלא אובחן ולא טופל, יכול להחמיר ולהימשך שנים, ולגרום לירידה קשה בתפקוד ולסבל בל יתואר ואף לניסיונות אובדניים. רוב האנשים מרגישים עצובים או מדוכדכים בזמנים כאלה או אחרים בחייהם. תחושת דכדוך יכולה להיות תגובה נורמלית לנוכח מאבקי הקיום היומיומיים, הערכה עצמית שנפגעה, או כתוצאה מאובדן. אבל כאשר רגשות השליליים של הדיכאון כגון עצב עז, חוסר אונים, אבדן תקווה, ירידה בערך העצמי ועוד נמשכים תקופה משמעותית של לפחות שבועיים , גורמים למצוקה ניכרת ומונעים מהאדם לתפקד כרגיל, ייתכן ותחושת העצב מעידה על הופעתה של תסמונת דיכאונית, בה ניתן וצריך לטפל.
על פי המדריך המשמש לאבחון הפרעות נפשיות (DSM-5), דיכאון מתרחש כאשר יש לך לפחות חמישה מהתסמינים הבאים בפרק זמן מסוים:
מצב רוח מדוכא במשך רוב היום
חוסר עניין או הנאה בפעילויות שפעם הסבו לך אושר
עייפות או חוסר אנרגיה כמעט כל יום
תחושת חוסר ערך או אשמה
חוסר ריכוז, חוסר החלטיות
נדודי שינה (חוסר יכולת לישון) או hypersomnia (שינה מופרזת) כמעט כל יום
תחושה של אי שקט או האטה מוטורית
ירידה משמעותית במשקל או עלייה במשקל
מחשבות חוזרות ונשנות על מוות או התאבדות
לא כל האנשים הסובלים מדיכאון יחוו את אותם סימפטומים. חומרתם, תכיפותם ומשך הזמן בהם יופיעו ישתנו מאדם לאדם. כדי לאבחן ביעילות מצב דיכאוני, הרופא חייב לשמוע את הסימפטומים הספציפיים של הדיכאון. בעוד שבדיקה גופנית תגלה מצב כללי של בריאות החולה, על ידי שיחה עם מטופל, רופא יכול ללמוד על דברים אחרים שרלוונטיים לביצוע אבחנת דיכאון כגון מצבי רוח יומיומיים, התנהגויות והרגלי חיים.
הטיפול בדיכאון הנו בדרך כלל יעיל מאוד כאשר גם בתסמונת זו הכלים העיקריים העומדים בפני הפסיכיאטר הנם טיפולים תרופתיים ופסיכותרפיים. היום קיימות שיטות רבות ומגוונות של טיפולים נוספים אשר מכוונים למצבים יותר "עמידים", כגון טיפולים הורמונליים, גירוי מוחי מגנטי, נוירופידבק עוד.